איך לעבור מהישרדות להגשמה?

יש מושג בפסיכולוגיה שנקרא "חשיפה הדרגתית",
כשמשהו מפחיד אותנו וכדי להתגבר על הפחד, נחשפים לדבר באופן הדרגתי מהמצב הפחות מפחיד לזה שהכי מפחיד, מהקל אל הכבד.
השיטה מאפשרת להתקרב אל הדבר לאט לאט עד שמרגישים בטחון לעשות או להיחשף לדבר שמפחיד.

מכירים אנשים שכאשר הם מפחדים ממשהו, או נלחצים ממשהו , הם מעדיפים פשוט להימנע?
למשל, אנשים שמאד מאוימים מראיון עבודה , מפחדים ממה שישאלו אותם, חושבים שהם לא שווים מספיק,

חוששים שיתקילו אותם בשאלות קשות,
חוששים שלא יצליחו לבטא את עצמם כמו שצריך ולכן ,פשוט נמנעים?

יש כאלה שפשוט נמנעים מלחפש עבודה גם אם הם רוצים שינוי, ויש כאלה שכן ישלחו קורות חיים אבל לא יתכוננו בכלל לראיון, מרוב הפחד.

הם יודעים שיש ראיון, אבל לא מסוגלים להתמודד עם זה ופשוט דוחים ולא מתכוננים ואומרים לעצמם, שיהיה בסדר או שפשוט מתעלמים מהעובדה שיש להם ראיון.
בסוף, מגיע היום ואז כשהם נאלצים להתמודד, הם בד"כ לא במיטבם כי הם לא חשבו מראש מה הם רוצים להגיד, איך לענות ומה לשדר.
זה כמו ללכת למבחן בלי להתכונן ולקוות שיהיה בסדר..מה הסיכוי שיהיה מוצלח?
לכן, התפקיד שלנו כמאמנים זה לעזור לאדם לזהות את הדפוסים שלו ולסייע לו להתקרב לאט לאט, בקצב שלו, לדבר שמפחיד אותו.
לעזור לו להתכונן , להרגיע את הלחץ ולהגיע במיטבו.
"קשה באימונים , קל בקרב" הוא לא סתם ביטוי.. כשמתכוננים אפשר לעבוד "על חי".. ולזהות את הפחדים, מה עומד מתחת להם ולמצוא ביחד עם המתאמנים שלנו, את הדרכים האפקטיביות לויסות , הרגעה וביטוי עצמי מיטבי.
לעזור למתאמנים לעבור ממצב של flight או freeze, למצב של עשיה,
זה לעבור מתגובה הישרדותית לתגובה מתוך הגשמה.