ליפול ולקום

קורס האימון הראשון שהדרכתי לפני 18 שנה, הנחיתי כשהייתי מאמנת טרייה, אי שם בתחילת שנות האלפיים.

מי לא זוכר את הפעם הראשונה?

כשהציעו לי ללמד אימון זה היה כשהאימון רק הגיע לארץ.

קפצתי על ההזדמנות למרות שלא לימדתי אימון לפני והייתי בעצמי די חדשה.

מאד התרגשתי מהמעמד, התכוננתי המון ובסך הכל היה בסדר אבל המשובים שקיבלתי היו בחלקם טובים והיו כמה בינוניים ובעקבות המשובים הבינוניים החליטו לא לתת לי יותר ללמד.

זוכרת את תחושת העלבון שחשתי.

זוכרת  כמה היה לי חשוב להבין לעומק מה היה חסר לי ולהיות יותר טובה.

הבנתי שהיו כמה סוגיות שקשורות להנחיית הקבוצה שבהן עשיתי כמה טעויות.

לא ויתרתי. אחרי שנה הצטרפתי לקורס אימון אישי בקבוצה ואחריו ביקשתי שוב ללמד.

לקח עוד זמן ובסוף קיבלתי מהם הזדמנות… ומאז הכל היסטוריה. מלמדת אימון כמעט 20 שנה.

זה סיפור על איך ליפול ולקום.

להיעלב, להיפגע,

ועם זאת  לא לוותר. להיות נחושים, להבין מה לא עבד,  להשתפר, להתמקצע ולהצליח.

כישלונות ונפילות יש לכולם!

יש את אלה שלא מוותרים, חוקרים את הכשלון, מתאמנים ומשתפרים

ויש את אלה שמרימים ידיים ונותנים לכישלון להגדיר אותם.

‏כשלון הוא תוצאה. תוצאה מאכזבת.

עם זאת, מה שעושים עם התוצאה, ואיך הופכים את הכשלון למנוף להצלחה – זה הסיפור.

וזה אפשרי.

אז קדימה, עכשיו תורכם!